פרט מתוך: "איזה מין מין, מיה אלה
יום א' | 29.5 | 09:30 – 16:00 | סינמטק 2
תשעה סרטים תיעודיים חדשים יוצאים לדרך
אירוע חגיגי בו יציגו סטודנטים לקולנוע רעיונות וצילומים ראשוניים לסרטי גמר תיעודיים בפני ראשי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל –מפיקים, יוצרים,מנהלי קרנות וגופי שידור.
תוכנית האירוע
| 09:30 |
ברכות וסדר יום
ברכת קרין ריבקינד סגל, מנהלת אמנותית פסטיבל דוקאביב
זוכה פיצ'ינג דוקאביב 2021 "המטיילת" פביו זילברמן, בית ספר ליצירה קולנועית ע"ש סם שפיגל
הקרנת סרט קצר בינלאומי |
| 10:30 |
הצגת שולחן השופטים והאורחים
חוקי המשחק ומענקי פיצ'ינג דוקאביב
מנחות: רות לב ארי, רנא אבו פריחה
הצגת הסרטים (5) |
| 12:00 |
הפסקה |
| 12:30 |
הצגת הסרטים (5) |
| 14:00 |
הפסקת שופטים |
| 15:00 |
סיכומים ומענקים |
עורכת: רות לב ארי
מנחות האירוע ומדריכות סדנת ההכנה ע"ש סשה קליין: רות לב ארי, רנא אבו פריחה
מפיקה: יוקי בן שאול
מפיקה בפועל: מורן ארזי
ליווי טכני: אילון מורג
ועדה מייעצת: מולי לנדסמן, עופר פריימן, אביגיל שפרבר
בשולחן השופטים:
גיא עפרן, לקטור ראשי קרן גשר לקולנוע רב תרבותי
רינת קליין עורכת ראשית ערוץ 8
ארי דוידוביץ, יוצר סרטי תעודה
מענקים:
מענק קרן גשר לקולנוע רב תרבותי
מענק חדר אונליין – אופוס הפקות
מענק עריכת פסקול –אולפני ג'אנגל סאונד
*המענקים בהתאם להנחיות רגולטוריות של מועצת הקולנוע
הסרטים מוצגים על פי סדר א"ב, התוכנית נתונה לשינוי
סרטי הגמר:
88 אהובתי
FM88 הייתה תחנת רדיו מיוחדת במינה. כש''קול ישראל'' נסגרה, התחנה עברה לתאגיד השידור הציבורי ולא דמתה יותר לעצמה. אולם המאזינים המסורים לא ויתרו ויצאו למחאה. היום, חמש שנים אחרי, אני יוצאת למסע בעקבות הרדיו האבוד והמאבק הייחודי שהיה.
יאנה ריאחי
בלי התוכניות שאהבתי השהייה ברכב הפכה לבלתי נסבלת. כעסתי והרגשתי מרומה. הרגשתי שמשהו נלקח ממני, מתוך המרחב האישי שלי. יצאתי למאבק. בעקבותיו גיליתי שיש אנשים רבים ושונים ממני המרגישים כמותי. אנשים שהמקשר ביני לבינם זה אהבה טהורה למוזיקה והתחנה שהיוותה משענת מוזיקלית רציפה במהלך היום.
מנשר לאמנות
MA MERE
בגיל 16 גיליתי שאמא שלי אישה מוכה, היום בגיל 30 אני חוזר אחורה במסע איתה ועם אחיותיי ומנסה להבין באיזה בית גדלנו, איך זה השפיע על כל אחת בבניית משפחה חדשה, ולבסוף אנסה גם להכיר ולהתמודד מול אבי עם שאלות העבר.
רפאל בן סימון
כל חיי תמיד רציתי אבא נורמלי ומשפחה רגילה, אבל מאז שאני זוכר את עצמי לא היה לי את זה. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 3 והזיכרון היחיד שיש לי מהגיל הזה הוא שאבא שלי נלקח באזיקים ושאני מרביץ לשוטרים ולא רוצה לוותר עליו. מאז אני תמיד חיפשתי את אבא שלי.
בי''ס לאמנויות הקול והמסך, המכללה האקדמית ספיר
איזה מין מין
איזה מין מין הוא סרט על אובדן ולידה מחדש. אני רוצה להתעבר. עכשיו. הוא לא רוצה ילדים. אחרי ארבע שנים יחד אריק ואני נאלצים להתעמת עם הקונפליקט הגדול ביותר שלנו.
מיה אלה
יצאתי למסע בעקבות הנשיות, המיניות ומושג המשפחתיות עבורי, עם שלוש נשים משמעותיות בחיי באמצעותן ייצאתי את הדיאלוג הפנימי שלי ובחנתי אותו בקול רם. איזו מין אישה אני? איזו מערכת יחסים מתאימה לי? והאם אני מוכנה לוותר על מערכת היחסים שלי עבור פנטזיה מדומיינת?
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, המחלקה לאמנויות המסך
בחזרה לברנוער
הראשון באוגוסט 2009, ערב מוצאי שבת, אדם חמוש מתפרץ למקום מפגש של נערים ונערות מהקשת הלהט״בית במרכז תל אביב, הברנוער, ויורה לכל עבר. אותו כדור שנורה לבטני, משנה למעשה את חיי מן הקצה אל הקצה..
אהוד מרדכי
כיום, 12 שנים אחרי האירוע, ואותו ערב עדיין מהדהד. אני מוכן לצאת למסע בו אני פותח פצעים ישנים, מתמודד עם הטראומה ומדבר לראשונה עם משפחתי על אותו ערב והסודות שנחשפו בעקבותיו.
סמינר הקיבוצים, בית הספר לתקשורת וקולנוע
הדולה של העולם הבא
''החיים הם מחלה סופנית״ - כך טוענת קרן ארפי המלווה חולים סופניים שבחרו למות בבית ואת בני משפחותיהם. איך משפיעים חייה המקצועיים של ״הדולה של העולם הבא״ על חייה האישיים ועל חיי משפחתה? איך נראית פרידה מכובדת של אדם שבחר לסיים את החיים בביתו? איך משפיעה על המטופלים ועל קרן העובדה שהמתת חסד אסורה בישראל על פי חוק?
טל שינדל
יחד עם קרן יצאתי למסע דרך רגעים נדירים ורגישים של משפחות מגוונות, שניצבות בפני סוף החיים של יקיריהן. החיים בצל המוות.
בית הספר לקולנוע ע''ש טיש, אוניברסיטת תל אביב
חבלי לידה
את ילדותה העבירה לירון בפנימיות ומסגרות אומנה. כיום, לאחר שיצאה מזוגיות אלימה, לירון מתמודדת לבדה עם לידת שלישייה לא מתוכננת ונמצאת במתח התמידי בין הכמיהה לחיות ב''משפחה נורמלית'' עם בן זוגה לבין הסכנה הכרוכה בלתת לו הזדמנות להיות קרוב אליה.
נהר כהן
מה שנראה לפעמים מהצד כבחירה מוסרית קלה מתגלה במציאות של לירון כבחירה לא פשוטה. בקרוב בן זוגה לשעבר משתחרר מהכלא ולירון תצטרך להחליט אם לתת לו הזדמנות אחרונה להיות אב לילדות.
בית הספר לקולנוע ''מעלה''
מירה
שיטוט במסדרונות הזיכרון מתווה את דיוקנה של מירה פרלוב בת ה-89, אלמנתו של במאי הקולנוע זוכה פרס ישראל דוד פרלוב, דרך נקודת מבטה של נכדתה ודרך הקשר הקרוב ביניהן, שהולך ומתפורר.
אלמה בן זאב
למירה לא קראתי מעולם ''סבתא'', ''מירה מספיק'' היא הייתה אומרת לי. את מירה מכירים לרוב דרך סבי - דוד פרלוב. היא נשארה בצלו, מבחירה, ללא תסכול - הוא היה המרכז. עכשיו אני רוצה לספר את הסיפור שלה ולהסיט את הזרקור אליה.
בית הספר לקולנוע ע''ש טיש, אוניברסיטת תל אביב
מכונת הזמן
אני מחפש על מה להסתכל, בעולם שהסתכלו בו על הכל, במסע דיגיטלי אחרי התשובה למוזה בארכיון של ציפורה דוד, סבתא של סבא שלי, צלמת חלוצה (1936-1882).
עמרי מורין
דרך פרקטיקות של צילום, שחזור, אנליזה, עיבוד תמונה ממוחשב, עיבוד תמונה של מכונות מלומדות עם חומרים מתוך הארכיון המשפחתי, הכולל צילומים שמתחילים ב-1904 וממשיכים עם הארכיון שלי, אני יוצא אל הקיבוץ ואל סבא שלי, המשמש גשר לצילומיה של ציפורה, איתם אני עורך היכרות עכשווית ומרגשת.
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, המחלקה לאמנויות המסך
פרידה
כרונולוגיה של פרידה מתמשכת: שלוש שנים לאחר הפרידה, מיכל ושמעון (הבמאי) עדיין אחוזים זה בזו ומתעדים ללא הפסקה את הקושי שלהם להיפרד. הם נפגשים בקולנוע כדי לצפות בעצמם על המסך - במה שהיה ובמה שחייב להשתנות.
שמעון מכלוף
ערב הוולנטיינז ואני מתבונן בזוגות בחוץ. בשבילי הכל צועק - פרידה. זו פרידה מתמשכת. כמו אובדן של אב או של אם, של אל או של בית. אני לבד, זו עובדה. אבל הפרידה מגלה לי דבר חדש - תמיד היינו לבד, גם כשהיינו יחד.
מנשר לאמנות
