Nothing Compares
סרטה התיעודי של קתרין מוריסון על שינייד אוקונר הוא מבחינתי הסרט הכי מרגש שראיתי ב-2022, ולכן כמובן הוא גם עומד מבחינתי בצמרת רשימת ההמלצות. שום דבר לא ישתווה.
דוקו מוזיקלי הוא מצרך שכיח וגנרי בימינו, אבל כמו אוקונר עצמה, הסרט הזה מתגלה כמשהו מיוחד, שמאיר עיניים ומכבה את הנשמה.
באירלנד שבה אוקונר נולדה וגדלה, לכל אחד ואחת היו שלושה הורים – אבא, אימא והכנסייה הקתולית, וכל אחד מאלה התעלל בה. היא היתה מהאמניות הבולטות הראשונות שהרימו את נס המרד נגד הממסד הזה, וגם אם הפסידה באופן אישי, ניצחה במובן הלאומי – אירלנד הכירה לאחרונה בפשעים ההיסטוריים של הכנסייה, וביטלה את חוקי ההפלות שלה, מן המחמירים בעולם המערבי.
אוקונר אחראית למה שהם אולי שניים מן הרגעים החזקים בעולם המוזיקה/התרבות העכשווי: כשקרעה לגזרים תמונה של האפיפיור בשידור חי ב"סטרדיי נייט לייב", וכשבעקבות כך נאלצה להתמודד עם שריקות בוז מחרישות אוזניים במופע מחווה לבוב דילן שבו השתתפה, אך סירבה לרדת מהבמה.יותר מאשר אוקונר עצמה, מה שמטלטל בסרט הוא התגובות לה. בעקבות כל זה, ובעקבות הסירוב שלה להשתתף באירוע שבו ניגנו את ההמנון האמריקאי, פרנק סינטרה הצהיר שהיה רוצה לבעוט בה. ג'ו פשי הצהיר שהיה רוצה לסטור לה. שתי ההצהרות האלה התקבלו בצחוקים וכפיים בזמנו.
אוקונר גם היתה אחת מן האמניות הבולטות הראשונות שהופיעו בטלוויזיה עם קרחת. גם זה, כפי שרואים בסרט, עלה לה ברצף ארוך של עקיצות סקסיסטיות.
לאוקונר, בכל צורה שבה רצתה להיות, היה קסם מהפנט ויוצא דופן, מוזיקלי וקולנועי להפליא. הסרט מזכיר שהיא הרבה יותר מזמרת של להיט אחד, אם במקרה מישהו בוחר אותה לזכור אותה כך, אבל הוא גם מזכיר שהקאבר שלה ל"Nothing Compares" של פרינס, בשמו נקרא הסרט, הוא לא בכדי השיר הכי מזוהה עמה – מדובר באחד השירים הכי יפים בכל הזמנים.
השיר, אגב, לא מתנגן בסרט, כי מנהלי העיזבון של פרינס לא הרשו. זאת אחרי שבזמנו, לפי עדותה של אוקונר, פרינס תקף אותה באלימות מתוך רכושנות וקנאות לשיר שלו.
"Nothing Compares”הוא סרט על זמרת גדולה, ואנשים קטנים.
אש אהבה
סרטה של שרה דוסה עוסק בסיפורם של חוקרי הרי הגעש קטיה ומוריס קראפט, שחלקו את חייהם האישיים והמקצועיים, ושום דבר לא הפריד ביניהם – לא בחייהם, ולא במותם. הסרט הוקרן בפסטיבל סאנדנס האחרון ומיד הפך לאחד השמות המדוברים של האירוע, עם כמעט מאה אחוז של ביקורות חיוביות ברוטן טומטוז, תהודה גדולה ועסקת רכישה בסכום גבוה בידי נשיונל ג'יאוגרפיק.
קל להבין את מקור ההתלהבות. זה באמת סרט שיש בו הכל: סיפור רומנטי יוצא דופן וגדול מהחיים, שכאילו לקוח מאגדה צרפתית קלאסית; מסר אקולוגי רלוונטי, שמשתמש בהרי הגעש כדי להמחיש כיצד אנחנו הורסים את כדור הארץ; שילוב מוצלח בין קטעי ארכיון מרתקים לאנימציה מקסימה; והדובדבן שעל הר הגעש – פסקול שמימי כתמיד של ניקולה גודן מהצמד הצרפתי "אייר".
כיאה לשמו, "אש האהבה" הוא סרט לוהט – אחד מסרטי הדוקו הגדולים של השנה ואחת האטרקציות הגדולות של הפסטיבל.
לכתבה המלאה שהתפרסמה ב19.5.22 לקראת פסטביל דוקאביב תל אביב